מעיין נבו / חלל |
בכונניות הספרים
ובין חדרי הבית,
ברשימת הקניות
ובתוספי התזונה הסדורים במקרר,
בקופסאות קרטון מלאות בגדים
שהוצאתי מהבוידם,
ובחלל סביבי, שהתרחב
והתכווץ
והתרחב.
בלוח השנה שהסתיים באפריל
וביחידת זמן אחת,
שהתארכה ל168 שעות.
לא נותר דבר שידך לא נגעה בו.
בחלומות שחלמתי,
בבטן שכבדה
ובלב, שהחל חרש לרגוש ולפעם.
לא ידעתי שגם ללא כף יד
אפשר להשאיר טביעות אצבע
זעירות, כאובות,
על הנפש כולה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|