|
היינו ברכב בדרך חזרה
הנסיעה הייתה ארוכה
השתיקה אתך כאבה נורא
הכעס ממך
צעק בשקט לכול אורכה
נרדמת
אני נהגתי הבנתי
לא תמיד כשורה
ולא וקצת אולי
ידעתי שקשה לך איתי ובלעדי
ידעתי שהברירה לא בידי
הדמעות ירדו מהלב
בכבד כואב
לתוך הקרביים
שתינו ידענו שאין מקום
לשאול מדוע ולמה
אני ידעתי שהכול סדוק
נגיעה קטנה
תקדים
תנפץ
תתיר את האשליה
שאנחנו
אחת בשביל השנייה |
|
|
"אז... אתה הולך
לשחוט את
הפרה?"
מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי ממש
להגיד את
המילה." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.