|
היינו ברכב בדרך חזרה
הנסיעה הייתה ארוכה
השתיקה אתך כאבה נורא
הכעס ממך
צעק בשקט לכול אורכה
נרדמת
אני נהגתי הבנתי
לא תמיד כשורה
ולא וקצת אולי
ידעתי שקשה לך איתי ובלעדי
ידעתי שהברירה לא בידי
הדמעות ירדו מהלב
בכבד כואב
לתוך הקרביים
שתינו ידענו שאין מקום
לשאול מדוע ולמה
אני ידעתי שהכול סדוק
נגיעה קטנה
תקדים
תנפץ
תתיר את האשליה
שאנחנו
אחת בשביל השנייה |
|
קמתי בבוקר
ובליבי אוושה,
הובהלתי לביה"ח
- הד"ר אישה,
בדקני ואת חזי
מיששה,
ואז בקול סקסי
לחשה -
אתה צריך לגלוש
יותר ל...
...וואלה.
מה-זה?! לכי
קוס-אמו ארס,
בוגדת! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.