הוא מתרגל לזה. הוא מתרגל לכל דבר. לשלשלאות על הצוואר, על
הרגליים. לאוכל המעופש, לבשר הנא. ל-הכול מתרגלים, אתה יודע,
בסוף מתרגלים ל-הכול. אבל למה הוא צריך להיות קשור באמבטיה? זה
חוקי בכלל? לא, אבל הוא אוהב את זה. יש לו מים כמה שהוא רוצה,
לא סגרתי את המים. הוא מתקלח ושותה 24/7. הוא רצה להיות דג,
שיגע אותי עם זה, אז נתתי לו. אבל הוא עירום. כמובן, דגים
עירומים. גם חיות. שלא תקרא לבן שלי חיה, אתה שומע? הוא דג,
וזהו זה. בסדר, בוא נלך לסלון לשתות משהו. מה אתה רוצה? יש
בירה, בריזר, יין, יין פטישים, יין מסמרים, מיץ אלכוהולי
ואלכוהול. תביא אלכוהול. קיבלת. מוזג לו. אתה אל תפיץ את
השמועה שיש לי דג קשור באמבטיה, כי אז יהיה חבל שהראש שלך
ייפרד מהגוף שלך. אתה לא צריך לאיים, אפילו בצחוק, זה לא
העניין שלי. זה לא היה בצחוק. יש פה אנשים ברחוב הזה שקושרים
כלבים, חתולים, עכברים, אפילו דינוזאורים וגם פילים ויונים, אז
אני קושר דגים, לא ביג-דיל, לא עסק גדול. אתה צודק. רק אתמול
ראיתי את הבן של תקווה מהבניין ליד שהוא נמר והוא קשור בחצר.
ואנשים עוברים, רואים, ואף-אחד לא מתערב. כי נמרים צריכים
להיות קשורים, אחרת הם טורפים. אתה צודק. ואיזו חיה אתה? הוא
הרים אליו עיניים נדהמות. אני אדם. אה, אדם. הרבה זמן לא היה
לי כאן אדם. היו הרבה בני-אדם, אבל לא אדם. הם שתו בשתיקה. אתה
מודע לזה שפעם בימי-קדם, מי שרצה להיות למשל אריה, היו מורידים
לו את הראש ומחליפים אותו בראש של אריה. לא, לא שמעתי על זה.
יש תיעוד. תסתכל בציורים שלהם, בעיקר המצריים. הרבה רצו להיות
ציפורים. ומי שהייתה לו משאלת מוות, והביע אותה ולו ברמז,
מילאו את משאלת המוות שלו. אכן? כיצד? זרקו אותו לנילוס, הוא
שרץ כרישים. אה. בעצם תנינים. כן, זה יותר מתקבל על הדעת.
נכון, כי הרי מה יעשו כרישים בנילוס? בדיוק. אבל תנינים זה
מתבקש. כן, מתבקש בהחלט. הם שתו בשתיקה. אתה יודע שאתה עומד
למות. כולנו עומדים למות. כן, אבל אתה עומד למות ממש בקרוב.
למה אתה חושב כך? אני לא חושב, אני יודע. המשקה.