|
עכשיו אני מניחה זיכרונות
על אדן חלוני הפרוץ לרוחות
מביטה על פרחי הגן היפים
על ענפי העץ מתגודדות ציפורים
אחת מהן פלחה את דרכה
היישר אל כך ידי
גומעת בתשוקה רבה
את שאריות נשמתי
ואני יודעת וזוכרת היטב
כי לא ישוב אליי לעולם אהובי
גם אם אבכה שעות רבות
לא יניבו פרי גני אהבתי
כי הלך אהובי למלחמה אחרונה
מביטה אל האופק המשיב נחמה
וזוכרת ושוכחת ועוצרת נשימתי
געגוע מניחה על אדן חלוני. |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.