כבר עברו השנים ועברו הימים ונשארנו בודדים
נגמרו העבדים, התחלפו הפראיירים, ואנחנו רעבים
אז איך זה יכול להיות ש-כל יום שלכת?
הלו פעם בשנה היא באה ומזדיינת
חורפים ארוכים, שבתות קצרים, ואין מים בברזים
ילדים רעבים, אמהות אדוקות בשבבי הזיכרונות
אז איך יכול להיות שלא בא חורף?
הלו פעם בחודש אני מסוגל לספוג את -
את זה שהיא אומרת -
לילה, לילה, הרוח נושבת
לילה, לילה, הומה הצמרת
לילה, לילה, 'כבי את הנר
לילה, לילה, כי הכול ממילא בוער
לילה, לילה, ואין איפה להסתתר
לילה,
לילה,
לילה, לילה, כל יום סיפור אחר
אז היא אומרת ש-חם והיא אומרת ש-קר,
והיא אומרת גם אין דבר
וכל היום מתלוננת כמה החיים קשים,
אבל לא עושה כלום לשפר את המצב
אז מה את חושבת,
שהפתרון ייפול לך מהשמיים?
שמישהו על סוס לבן יבוא ויציל אותך בינתיים?
כי הלילה כבד והשווארמה חמה,
ואין לך בחיים מטרה
מסתובבת כמו פורפרה, כל הזמן בתנועה,
אין לך מנוחה
אז מה את חושבת? שמתי שהוא תצליחי לכבות את כל השרפות?
אז למה הבאת ילדים אם את מתלוננת שהם עושים לך צרות?
תאכלי את הלבן, עם מלח ובצל,
תאכלי אותו מלא, זו הדייסה שאת בישלת
תאכלי אותו עם לחם, כדי שיחליק בגרון
ותפסיקי לזיין לי את השכל,
אבל לי יש צרות משלי
אבל כל היום היא מסתובבת,
לא מגיעה לשום-מקום
כל היום על השיפוד מסתובבת,
וחם לה, וקר לה, ואין לה יום כתום
כל היום כמו עכבר במלכודת היא מרחרחת דרך מוצא
אבל אותה הטביעו במלכודת ואת המלכודת הטביעו בסירה
והסירה צפה לה על פני המים,
כל המלחים נרדמו מזמן
דוגית שטה על פני המים,
ילד פוסע על החוף דומם
ילד כחול הוא ועצוב עיניים,
הומים המים למרחק אין קץ
אם לא ייעורו כל מלחיה,
איכה תגיד הדוגית לבוס
אם לא תשטוף המים את דמעותיה,
איכה תגיע האישה לסוף
אם לא תשוב היא על עקבותיה,
מה יהיו המים שאנחנו שואפים,
כל הזמן שואפים כאילו אנחנו לבושים רק תחתונים
ואף-אחד לא מסתכל לכיוון שלנו,
אלא רק אם אנחנו מתפשטים
ומנפנפים בזין כמו ליצנים שוטים
רק אז שמים לב אלינו וצוחקים
כי אנשים אוהבים אנשים מבדרים,
שיעשו להם נעים,
וייתנו להם תחושה שהם טובים,
ומוסריים,
בעולם חסר מצפון זה בו הם עצמם אכזריים,
אבל לא מודים,
יענו הם מלאכים
מלאכים ב-חור התחת שלי. |