|
מעל ים המוות
הזריחה נראית רעננה מתמיד
מדי יום ביומו זה קורה
חמה גדולה עולה על העולם
מעל המקום הנמוך היותר בעולם
לשבת חסר-אונים
לקלוט שאיבדתי את הארנק
עם כל הזהות שלי שהייתה בו
לשוב הביתה בעליות
לשמוע איך המנוע מתאמץ
לראות את מד-הדלק יורד ויורד
לדעת שאין לי גרוש על התחת
למלא מחדש את המייכל
להגיע על אדי הדלק האחרונים
עם נורה אדומה שנדלקה מזמן
ובראש - מהומה
כל הדרך לשם חשבתי עליך
יוצא לדרך מירושלים
לאחר שעישנת ליד המרפסת -
יוצא לדרך עם הפאוץ' שלך
לראות ככה את הזריחה
לנסות שוב להיפרד ממך
לדעת ששוב זה לא יצליח
להיזכר שוב בך
איך רצת לתוך בית-החולים
ושאלת אם אני חי
איך הצלת אותי אחרי תאונת-דרכים
לדעת אך זאת:
אני לא יכולתי להציל אותך
אולי לא ניסיתי מספיק - - - |
|
|
"אתה יודע מה
הגובה של
היטלר?"
"מה?"
"בערך כזה"
(להזיז את היד
בצורה של 'הייל
היטלר' ולחכות
שהשומע יקלוט את
הבדיחה ויצחק.
אם הוא אינו
צוחק, פנה לע"מ
42)
מתוך המדריך של
שלמנאסר לסיפור
בדיחות, "השמש
היוקדת על עץ
האבחושים
הגרוזיני". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.