בֶּן-אָדָם מְבַקֵּשׁ
לוֹמַר דְּבַר-מָה בָּעוֹלָם
לוֹמַר דְּבַר-מָה הוּא מְבַקֵּשׁ
וִיהִי מָה

שפָתָיו מְחֻשָּׁקוֹת
לִסְתּוֹתָיו נְעוּלוֹת
בְּפִיו חָצָץ שׁוֹחֵק
אֶת הַשִּׁנַּיִם

בֶּן-אָדָם יוֹצֵא מִגִּדְרוֹ
לְבַטֵּא וְלוּ מְעַט מִן הַמְּעַט
מִן הַמִּתְרַחֵשׁ בְּתוֹךְ
בְּתוֹךְ הַגַּרְעִין הֲכִי צָפוּן

לְשׁוֹנוֹ אֵינָהּ מְמַהֶרֶת לָנוּעַ
תֵּיבַת הַתְּהוּדָה שֶׁלּוֹ אֵינָהּ מְשִׁיבָה
כָּל אֲשֶׁר אָגוּר בְּגוּפוֹ
נִשְׁאַר מִתְאַסֵּף צוֹבֵר כּוֹחַ

אָדָם חוֹשֵׁב עַל אֲבוֹתָיו
מִי הֵם הָיוּ
הַאִם גַּם בְּתוֹךְ תּוֹכָם הָיָה דִּבּוּק
מִין שֵׁד שֶׁמְּסָרֵב לְרַסֵּן אֶת עַצְמוֹ

יוֹצֵא הַחוּצָה לִרְאוֹת עוֹלָם
רוֹאֶה אֲנָשִׁים עֲסוּקִים
כָּל אֶחָד בְּחַיָּיו

אִישׁ-אִישׁ לְנַפְשׁוֹ.