|
פעם
כרסמו מנדטים
בקול ענות חלושה.
אולי
לפני עשורים -
נגסו בם
ברעם שובר שתיקה.
עתה
אין צורך בשיניים -
שותים אותם
בצימאון לא ניתן
לרוויה.
ואני לא אדע
טעמם
זה דמי לבדו
אשר מורק
לקרבם.
מחר
יטרפו מנדטים
תחת כל עץ
סבא שנים
ליד כל שיח
רענן
עליהם ינועו ויחושו
ברוח דמיונית
שמא ידומו כמילים
מוקלדות
באצבעות ידו של
סופר משותק
פרי עטו של
משורר שטרם
נולד.
ואני רק רציתי
לכתוב בהומור
על פתק לבן
ושחור -
מי יקדים לפול
בקלפי. |
|
|
הנקודה היא לא
חמש סנטימטרים
בפנים. קצת יותר
עמוק. טוב, לא
קצת.
ג'ימי גיטאר על
סודו של היקום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.