בתוך המכונית, יד אחת על ההגה,
יד אחרת אוחזת יד אחרת,
המוזיקה בפול ווליום.

החולצה קצת פתוחה
והעננים באוויר מחשיכים את הלילה עוד יותר,
גם לפני שהאיצו ישר לתוך
המאה שמונים קילומטר לשעה.
הוא יחזור להסתתר מהעיניים שלה כשהבוקר יכריח אותו.

וכשהבוקר יכריח אותו,
היא תתעורר למכתב אחד שישן איתה
חלק מהלילה,
כי אין לו את האומץ שלך -
אין לו אפילו את הכובע שלך
ואת עוד אוספת את השיער בגומייה שלך כדי
שלא יראו איך הצבע הזה גורם לך לזרוח.


וכשתלכו יד ביד על פסי הרכבת
והדשא היבש ימשוך אתכן למטה,
אל תתפלאי אם היא תקפוץ ראשונה.