|
בתוך המכונית, יד אחת על ההגה,
יד אחרת אוחזת יד אחרת,
המוזיקה בפול ווליום.
החולצה קצת פתוחה
והעננים באוויר מחשיכים את הלילה עוד יותר,
גם לפני שהאיצו ישר לתוך
המאה שמונים קילומטר לשעה.
הוא יחזור להסתתר מהעיניים שלה כשהבוקר יכריח אותו.
וכשהבוקר יכריח אותו,
היא תתעורר למכתב אחד שישן איתה
חלק מהלילה,
כי אין לו את האומץ שלך -
אין לו אפילו את הכובע שלך
ואת עוד אוספת את השיער בגומייה שלך כדי
שלא יראו איך הצבע הזה גורם לך לזרוח.
וכשתלכו יד ביד על פסי הרכבת
והדשא היבש ימשוך אתכן למטה,
אל תתפלאי אם היא תקפוץ ראשונה. |
|
|
עכשיו, כשחזרה
אליי המודעות,
גהרתי מעליה,
מעל פיטמותיה
הקטנות שזהרו
בעיניי כניצוצות
אש. הרגשתי
תחושת עוצמה כמו
לא אף פעם.
נשאתי אותה אל
המישור האירוטי
במוחי כמעיין
בוחן עד להיכן
היא תישאר איתי.
גלים של תשוקה
סוחפים כשהיא
עוברת. לפתע
החטא ממלא את
ראשי, אבל אהבתי
כה פשוטה היא,
כה טהורה כך
שלאף מחשבה אין
כאן משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.