|
כול פעם שאתה יוצא מהדלת
לבי קצת נשבר
למרות שאראה אותך יותר מאוחר
הרבה פרידות קטנות
אולי שוב מחר ועוד מחר
כול פעם כשאתה יוצא מהדלת
נשארת אצלי דאגה
שיהיה לך טוב
שלא תפגע
לבך העדין ישאר שמח
הרוע לא יהיה אורח
כמה שאני אותך אוהב ילד
לשחרר את היד
כמו גוזל שמסרב לצאת מהקן
אין לי ברירה אני אומר כן
לקחת אותך למקום עם המורה
כשאזדקן אפחד שבעתיים
אתפלל לאלוהים
רוצה להישאר אתך
לעולמי עולמים
עד שיגמרו לשנינו החיים
שאחיה עד מאה ועשרים
להיפרד ממך
רק כשתהיה בן שמונים |
|
|
אז... תגידי...
את באה איתי
ל... ערבמה?
אחד מנסה להתחיל
עם זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.