אביגיל נץ / ואתה |
איך אני דומעת
כשאני יודעת
מאין זה בא
ומה הסיבה
בינינו
הרים של חיבה
ולא מסתדר לי
ימים של שתיקה
ימים של תשוקה
אתה ואני
אני ואתה
המבטים שלך
חורטים בי
קוים ארוכים
חבויים
מסתתרים מעיניי
וחודרים אליי
שלווים, מתוקים,
ענוגים...
זה לא מובן
כיצד זה התחיל
בוער מבפנים
מסעיר את גופי
נושף בעורפי
ושפתיי לוחשות
לחושך,
בבושת,
תבוא...
זה לא מובן
מאין הגיע
מפתיע מדי
זורם בעורקיי
הרגש הזה
ואתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|