|
חרוזי אושר ניבטים בי
פורפים חוויות למציאות
תהילת ימים נקרית בדרכי,
הולכת בדרכים מוכרות
ונעימות. נופים משתנים
אוחזים בי רשמיהם.
כל אשר אהבתי בא
לקראתי, מחבק
תהליך התבגרותי.
צעיפי תקוות נושנות
מאירים כאלומת אור
מסמנים התבהרות מלאה
של חוויות. |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.