ממצמץ בלשון חריצת לשון בלעג,
כלפיי המורה להיגיון
צד מוח שמאלי שולט, הוא אומר

אבל הוא התאים את הבגדים היטב,
וסידר לו ארוחה טובה לשעת צהריים
הביט בעננים הוזה,
מחשבות חולפות במוחו
והוא תופס את עצמו לוגם מאותה כוס הקפה,
כבר יותר מחצי שעה

אל תדאג, איש המספרים הלינאריים,
אני אלמד אותך שאתה מדמיין
איך כל המספרים דוהרים בראשך כמו לגיון פרשים,
כשאתה מנהל מלחמה על שדה מוקשים
והרוח נושבת בעוז, וריח הפצצות שהיא מביאה,
היא גורמת לך עונג באבק ריח שריפה
ובובות הפלסטיק על המרבד האוחזות רובים,
הפכו חיים ונהרגים ונלחמים
ואש צולבת על מסך משחקי הווידאו,
הפכה מוחשית כמו מוות על קצה הלשון
טעם הדם וטעם הבשר הנא,
מגע מתכת הנשק וריח שמן המכונות
הוא עושה מלחמה ומנגן על פסנתר

אבל בחשכה הדולפת יש היגיון צרוף,
שלא משאיר מרווח נשימה לנפש,
והיא מגיעה לעונג גדול הרבה ממגע מים
קרים על כף היד
והמזרן משקיע בתוכו משקעים של חלומות לא הגיוניים,
שהוא שוכח ואומר לא חלמתי, אני לא חולם
אבל שר שירים של מלחמה,
והוזה בהקיץ על ארצות רחוקות פרושות ידיים
כשהוא רוכן אל שולחן הכתיבה
ומתכנן את המהלך העסקי הבא

הוא שותה כדי שהמוח השמאלי יהיה שוטה,
והוא יוכל לחשוב עם הימני ההוזה
הוא יוצא לריצות ארוכות למען הספורט,
הוא יוצא לריצות ארוכות כדי שהמוח יהיה חופשי לחשוב
מחשבות אסוציאטיביות בזמן שהגוף מתאמץ,
ומניח למוח להריץ מחשבות כאהבת נפשו

הוא מוצא עצמו נהנה להכין לו ארוחה טובה,
אפילו יותר משהוא נהנה לאכול אותה.