מה שקורה כאן בלילה, אני לא יכול לדבר
עורבים פושטים עם ערב על חבלי הכביסה
השמש שוקעת ולילה יורד,
גשם מתחיל לרדת, ויוצאים העטלפים
הלילה מתנגן הדיסק שלך על הנגן שלי,
בו את שרה, וקוראים לך אסתר
והמוזיקה היא סם לנפשי הדוויה
אני רוקד לך אסתר, וגם את שרה לי
והם מחוזקים במוטות, תכריכי הלילה
ירח בודד וקר לו, ואנשים נואשים בכבישים
אני נוהג עקלקל את דרכי לאן מאיפה שהגעתי
ואין שלטי דרך, רק שביל יחיד מתפתל,
מלא בורות עמוקים
בגרון ניחר, שבע ימים, אני מסתכל בבתי
היא יפה כמו שדה פרחים, ונבונה כמו ירח במלואו
ואני לא יכול להגיד לה - היא חושבת שזו אשמתי
הפרי לא מכיר את העץ, והעץ סדוק ונכרת לא פעם
הם מחזקים את הברזלים סביב למוחי, ובתוכו
אני חופשי כמו ציפור ענקית עשויה ברזל. |
