קמתי, כלומר התעוררתי,
ניסיתי לרדת מהמיטה...
ונפלתי.
הרגליים שלי לא תפקדו.
הם נרדמו בזמן השינה.
לא יכולתי לקום מהרצפה,
ניסיתי לחדש את זרימת הדם לרגליים
כשאני על הרצפה,
וכל שאריות נס הקפה נשפכים עליי.
בהתחלה אצבעות הרגליים,
ואז כף הרגל, השוק, הירך,
ואז יכולתי לקום ולקלל קללה עסיסית.

פארק ציבורי,
אני יושב, נערה מטיול מאורגן
מביטה בי בעצבנות,
הולכת וחוזרת עם מאבטח.
"מה אתה עושה כאן?"
"סתם יושב,"
"מה הבעיה אתו?" שואל אותה המאבטח.
"לא יודעת," היא עונה בקול רועד,
"הוא מעצבן אותי, הזקן, העיניים,"
ומגרדת את פנייה.
"אני סתם יושב," אני עונה.
המאבטח הולך. הנערה מביטה בי בעוינות.
"יש לך בעיות רציניות, בחורה צעירה," אני אומר.
היא קמה שוב וחוזרת עם המאבטח,
"הוא אמר שייעשה לי בעיות רציניות,"
אני מסביר למאבטח והוא משתומם על הנערה.
"יש לך בעיות רציניות," הוא אומר לה.
"גם אתה?! גם אתה?!" היא צורחת בהיסטריה.
אני פשוט קם והולך משם.