עופר דורון / יד |
הותיר בה את הסימנים של התהום
שהיא יצרה בלי כוונה.
פעם
הייתה לה אהבה
אבל היא החליקה מתוך
עדר סוסים.
שערה בלונדינית שהיא מכניסה לפה
כדי להריח
ולבדוק שהיא עוד בחיים (ולא סתם עוד גופה שרופה)
מוסיפה לה עדות נצחית
שזולגת על הארון על הלחי על הרצפה
כמו אלף שנות אור כי היא
זוחלת וזה לא מספיק.
הצריבה לתוך העור
לוקחת ממנה את המעמד השברירי
לגרון שלה למיתרי הקול שלה לצעקה שלה
והיא פורצת בבכי חסר אונים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|