והמצאת את דרך הישר
כדי לכסות אבק רב.
עם מלכות הלב רקדת
וגם עם נשות עפר.
צלילים אחזו בך
כשנעת, אחוז דיבוק
חולה ומטורף
ושפכת מים רבים.
והלכת לבדך ביער,
צללים עוקבים אחרי
המחטים והאורנים ששברת
כשדרכת עליהם יחף.
לא כתר ולא מחסה לנפש -
לא חיפשת אף אחד מהם,
והמצאת את האל
שלחש לך אמת.
וקראת את האמת שקר,
פוחד ממה שנבאת שיבוא
כי מלך הוא על כל
פרח שינבול.
חשבת שידעת שובע
ממסעות ושברי זכוכית
ושברי ענן ושברי חלום
ושברי לב.
ובראת לך את מחשבות הטוב
ואת הדמיון על דרך נכונה
ורקדת עם כל אשת איש
ורקדת עם כל אשת עפר.
ידעת כי הכל ידוע
וידעת כי לך נתנה הבחירה
וגם אם הסוף בכל מקרה יבוא
ידעת לצעוד בראש מורם.
כי למחוק עקבות כבר לא תוכל
וזנחת כל מבט מרום
והנחת ידייך על הסלע,
חיפשת מקום לישון.
ובראת לך עולם גדול
ועוד יותר גדול בו שמך.
איפה שהאבק נח כבר שנים
חרטת עם חרב.
ועם ליל לעת בוקר קר
יצאת בלי כיסוי אל מול השמש
וכשביקשת מחילה
אפילו הפרחים כרעו בבכי. |