הַתַּת מוּדָע מִשְׁתַּגֵּעַ
מִתְגַּלְגֵּל וּמִתְפָּרֵעַ
מֵכִין לַבֹּקֶר מַאֲגָר אַדִּיר לַחֲשֹׁב
צַעַר רַךְ הַמַּשִּׁיר מַכְאוֹב.

עַד יַעֲבֹר לַיְלָה זָעוּף
נָדֹונְתִּי לְהֵאָסֵר לְבַד בַּחֲלוֹמִי
לַעֲבֹר בְּתוֹךְ מִנְהָרָה סְדוּקָה
הַמּוֹבִילָה בְּחָף אֶל עֲבָרַי.

אֲנִי אָז נִבְהַל וְנִשְׁמָתִי הַיְּתוֹמָה
יוֹצֵאת מִגּוּפִי בִּרְסִיסֵי אֶצְבָּעוֹת
לִכְנָפַייִם תְּכוּלוֹת שְׁקוּפוֹת
עֵינַייִם וְרֻדּוֹת מִצְטַעֲפוֹת.

מוֹדֵד רְגָעִים מְש-ִירֵי כְּנָפַייִם
בַּמַּרְאָה מוּלִי רְסִיסֵי הָאֶתְמוֹל
אֵיךְ אַמְתִּיק ש-ְרִידֵי לַיְלָה שֶׁרָדַד
רוּחַ פְּרוּצָה מְקַמֶּטֶת חֲלוֹם.

©  כל הזכויות שמורות
לאלי משעלי 26/7/19