אפנה הבית מכל החמץ,
משברי כל אשר בי התנפץ.
כבהינף יד אטאטא מן הַחְמָצוֹת,
אהיה מקום לכל אותן המצות.
ואוכל מצה ואזכור אותך,
ובטעם התירוש יתבהר לי מקומי.
אנא, מלכי, סעד עמי!
כי רָחוק ממני המקום,
כמעט ואבדתי.
מטַּלִּית גדולה
בפתיל אחזתי.
לא על הנייר בלבד נכתב
ויש והדיו נמחה,
על לבי,
על לבי כתוב שִׁמְךָ! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.