עגבנייה קטנה עם ריבה ישבה שותקת בפינת המזווה
ישבה, ישבה, ולא יצאה עד אשר יאכלו אותה
בא דני אכזרי ורעב ושטף את העגבנייה עד כאב
נתן בה ביס והיא צרחה וגם אפילו סיננה קללה
מאז דני מקולל, ולא יעזור כלום
הוא לא מוצא את האושר, הוא לא מוצא את החלום האבוד
הוא מתהלך בדרכים סהרורי והוזה,
ומייחל אולי מישהו יגמור אותו וזה
דנה לא רוצה לקום,
בוקר טוב, אבל היום יום שבת
אבל התינוק הקטן צורח ובעלה לא קם
אז היא קמה בחוסר רצון,
וסוטרת לילדון הקטון
"אתה תשתוק, בן-זונה, אתה שומע?"
ואז חוזרת לישון
אבל הילדון הקטון עוד בוכה,
אפילו יותר חזק, בוכה ולא חדל
אז דנה הקטנה שכבר לא כל-כך קטנה,
בוכה במיטה, ושואלת את עצמה -
"למה, למה הקמתי משפחה?"
דני המקולל מגיע לבית,
הדלת לא נפתחת
הוא דופק בעוז,
קול גבר זר שואל מה הוא רוצה
"זה הבית שלי!" קורא דני נסער,
"מה אתה עושה בבית שלי?"
"לך מ-פה לפני שאתלוש אותך מהצוואר,"
אומר קול גרוני ועייף,
ונותן לכלב לנבוח כדי להמחיש
דני מבולבל ועייף,
זה לא יכול לקרות
שדדו ממנו את ביתו,
שכבו עם אשתו,
אנסו את בנו
ואז הוא שם לב שזו לא הדלת הנכונה,
הוא נכנס בטעות לבניין של השכונה הסמוכה
אז הוא הולך לביתו, ובוכה כמה הוא דפוק
ואז נזכר שאין לו אישה וילד - ומחייך,
לפחות מזה אני פתור
דנה רמה, דנה קמה, לפתוח את השער לאלוהים הקוסם
אבל אלוהים לא אוהב את דנה,
בגלל שהיא לא אוהבת אף-אחד,
ודנה בוכה במיטתה למה היא כזאת דפוקה
אולי זו רק תקופה, והיא תהיה לא תקפה
אולי זה מן מצב-רוח,
ומחר הכול יהיה טוב
אולי יש לה סרטן במוח,
או איידס בביציות
אולי היא במצב קטסטרופלי ממש,
שאפילו הרופא לא יוכל לעזור
דני מחרבן בשירותים
הרבה זמן הוא רצה לחרבן,
ולבסוף גם עשה את זה
באותו הזמן בדיוק גם דנה מחרבנת בשירותים,
הרבה זמן היא רצתה לחרבן,
ובסוף מצאה פנאי לזה
דני ודנה מחרבנים בשירותים בחברותא,
אבל לא יודעים זו על זה
בינתיים לה יש תינוק ולו יש צרות,
אבל לפחות החרבון מנחם. |