אֵיךְ לֹא רָאִית אוֹתִי
אֶת לִבִּי שֶׁיָּצָא אֵלַיִךְ
אֶת גּוּפִי הַמּוֹשִׁיט לָךְ יָד
אֶת עוֹרִי שֶׁסָּמְרוּ שעֲרוֹתָיו
אֵיךְ יָכֹולְתְּ
אוּלַי קָלַטְתְּ אוֹתִי בְּזָוִית-הָעַיִן
אוּלַי חַשְׁתְּ בְּצִימְאוֹנִי
בְּעֵינַי שֶׁיָּצְאוּ מֵחוֹרֵיהֶן
וְזָרְחוּ אֵלַיִךְ
אֵיךְ הֶחֱמַצְתְּ אֶת כָּל זֶה
אֵיךְ יָכֹולְתְּ לִהְיוֹת כָּל-כָּךְ שמֵחָה
מֻקֶּפֶת אֵינְסְפוֹר אֲנָשִׁים, זִקּוּקִים,
בָּלוֹנִים פּוֹרְחִים לַאֲווִיר, עָשָׁן וּתְאוּרָה
בְּתָא הַשֵּׁרוּתִים הִבַּטְתִּי מַעְלָה
לַתִּקְרָה
מְחַפֵּש וָו, אַנְקוֹל, זִיז
שֶׁנִּתָּן לִקְשֹׁר אֵלָיו מַשֶּׁהוּ
רָאִיתִי רַק קוֹלָב קָטָן עַל הַדֶּלֶת
וְלֹא יָכֹןלְתִּי לִתְלוֹת עָלָיו
אֶת כָּל מִשְׁקָל הָאַשְׁמָה
אֶת כָּל הַחֶרְפָּה וְכָל שֵׁפֶל-הַמַּדְרֵגָה
אֲלֵיהֶם צָנַחְתִּי
לְלֹא מַצְנֵחַ
וְעַל הַתַּחְתִּית
נַחַתְתִּי
וְלֹא יָכֹולְתִּי לָקוּם - |