|
היא יכלה ללכת יחפה את כל המרחק
וזה לא משנה
היא יכלה להיות פה ושם באותו הזמן
וזה לא משנה
אבל אני הייתי איפה שהיא נולדה
בבית החולים, טירת פאר רפאים
וילונות קרועים, קירות הרוסים,
שרידי ציוד רפואי
והרבה בדים שפעם היו בגדים,
מוטלים כמו אשפה על הקרקע
שם היא נולדה,
ופעם מקום שוקק חיים.
ילדים בלי שיניים הולכים בשניים
ועל ההר מזג אוויר אכזר
מתפלל חרש אולי תבוא גשמים
ילדה יפה, עיניים כחולות,
מסתכלת אל השמיים
שם בדשא ילדה רוחצת ועיניה ירוקות
אתה פה ושם, ולך כל הסבל וכל הכאב
תרחץ אותי באשפתות, אמרה, ותזרוק את הגלימה
עפה ציפור יפה. |
|
|
הי אתה!
כן אתה!
אני מדבר אליך!
תסתכל עלי כשאני
מדבר אליך, שב
ישר, וסדר מייד
את ערימת הזבל
והניירת שיש לך
על שולחן המחשב.
כן, אני יכול
לראות אותך! זה
ממש בושה איך
שאתה חי. שקם את
עצמך, ומיד. צא
החוצה לשאוף
אוויר, אתה פה
כבר כמה שעות,
נכון!?
אני מכיר אותך,
זו לא הפעם
הראשונה שאני
רואה אותך פה
ככה. יאללה,
תתארגן!!
צרצר, האח הקטן
צופה בך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.