היא יכלה ללכת יחפה את כל המרחק
וזה לא משנה
היא יכלה להיות פה ושם באותו הזמן
וזה לא משנה
אבל אני הייתי איפה שהיא נולדה
בבית החולים, טירת פאר רפאים
וילונות קרועים, קירות הרוסים,
שרידי ציוד רפואי
והרבה בדים שפעם היו בגדים,
מוטלים כמו אשפה על הקרקע
שם היא נולדה,
ופעם מקום שוקק חיים.
ילדים בלי שיניים הולכים בשניים
ועל ההר מזג אוויר אכזר
מתפלל חרש אולי תבוא גשמים
ילדה יפה, עיניים כחולות,
מסתכלת אל השמיים
שם בדשא ילדה רוחצת ועיניה ירוקות
אתה פה ושם, ולך כל הסבל וכל הכאב
תרחץ אותי באשפתות, אמרה, ותזרוק את הגלימה
עפה ציפור יפה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.