|
מזיעה את חייה
לתוך קערה
לקראת צהריים
נטולי מזגן.
בוחשת טורפת
כמנוע טורפדו
בתקווה שהנכד
יטול משהו
מים אוצרותיה.
והרשע הקטן
מסרב.
עד אחרון ימיה
לא תרצה אלא
שפיו יטיל עוגן
בנמל הצהריים שלה.
והוא בשלו
בבלוקדה של דווקא.
אחרי שתמות
הוא ינסה
להניף מפרש חרטה
מול הרוח. |
|
|
בכל דור ודור
חייב אדם לראות
את עצמו כאילו
כזה
זוזו לסטרי,
סטייליסט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.