|
גל לזר / לכל אהבה יש מוצאי שבת |
רחשי עיר מבעד לחלון
לא שמעתי את זעקותיך
אולי רק דימיתי שגם לבך שותת
ואינך מבכה, לוקק מפצעיך
מול מבואות סתומים הזיתי
פרצות לעולם חסר חוק
בו אני ואתה ועלי תאנה
ונדרש רק לנשום ולבאוש
המלנכוליה נעימה לי כעת
יותר מלחש הגיגיך
הלילה הוא לח וגופי באונו
זיעת אף אולי תמצא לי נחת
|
|
|
"נמאס לי. נמאס
מהשקרים,
מההכחשה, כל
הילדות המפגרות
ששרות את
השטויות הללו.
עד מתי ישפך דמו
לשווא ?!"
זעקתו של פרפר
ניצול שואה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.