אנחנו לא יודעים לשמוח,
את ואני
ולא שחסרים אנו הומור
אנחנו יכולים להתפוצץ מצחוק,
ללא שליטה,
אך לא לשמוח.
כאילו, שנושאים אנו ליבת אבלות מתמדת,
כזו, שלא מאפשרת לנו לפרוץ את הגבולות
ולתת לשכחה אופטימית לשטוף אותנו.
את הספק, את הציניות
אימצנו אל ישותנו, אל ליבנו
והם מנהלים אותנו בצעדים מדודים,
תמיד מדודים,
כדי שלא נבקיע את הדממה,
כדי שלא נפרוץ את גבולנו,
ונעסוק, חס וחלילה,
בסתם אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.