אני עבד של המחראות הציבוריות בסיני,
אין לי רישיון ואין לי ניסיון,
אבל בכל זאת הישראליות מתות על הזין שלי
אני יודע שהן שוכחות אותי תוך שבוע,
אין לי בעיה עם זה
אבל האמת שאני מציל ידוע,
אני מציל אנשים מטביעה בחול,
זה רשום אצלי בפנקס הזהות,"מציל ידוע מטביעה בחול",
הנה, תראה!
גם אצלי עברו בשיירות כל הליצנים וכל הליצניות,
אני לא הומו, אבל לפעמים צריך להתגמש בשביל להשלים הכנסות
בלי בעיה הוא מתפשט עם הזין השמן שלו,
והכרס הלבנה שלו שהולכת גאה לפניו
אפילו אם הייתי אישה סטרייטית נואשת לזה בנווה מדבר,
לא הייתי בא אליך, בן כלבה
אבל מדולר ליום קשה להתפרנס,
וצריך לסגור את החודש עם משהו לחזור אליו הביתה
אמרו לי "סלים, תבריח קוקאין,
ניתן לך שלוש אלף דולר כל חודש,"
אבל ראיתי מה קרה לאנשים שהתפתו,
עשרים שנה והם עדיין יושבים בקלבוש,
מסכנים
הכלא המצרי זה כמו הכלא הסיני,
עבודה סביב השעון בלי זמן לנשום,
והתא מלא עכברים, והמזרן מלא פשפשים,
ואין מים נקיים בברז, רק מי ביוב

אמרתי לחבר שלי האנגלי "למה לא תיקח אותי אתך?"
אמר לי "למה לך? לא תצליח להסתדר בלונדון,
היא תרבותית מדי בשבילך,"
אירופאים מתנשאים! ופה אני מסתדר?
חול הדיונות נכנס לי כבר לריאות,
ואני מקיא זכוכיות
הוא יושב יענו ערבי אסלי,
מגלגל את צינור הנרגילה בתוך הפה,
ואומר "סלים, תחמם את הנרגילה, היא נכבית,"
כן, אפילו לחמם אותה בעצמו הוא לא יודע,
אבל לעשות עשר אלף דולר בחודש ממכוניות משומשות הוא יודע
"תחמם אותה, סלים," הוא אומר, עוד מעט יבכה,
"אני שואף אפר,"
ואני מחמם לו אותה טוב-טוב בעשבים שלא יחזור איתם שפוי,
אלא במצב של טירוף חושים, ישר למחלקה סגורה אנגלית,
בלונדון היקרה שלו
הוא כבר לא ימכור מכוניות משומשות,
כי לא רצה לקחת אותי אתו.