הילדים של היום לא מבדילים בין ימין לשמאל, אמר דוקטור קוץ
ובעט בפחית בירה שהתגלגלה ליד מדרכת הרחוב. כל הראש שלהם הוא
במשחקי מחשב ורשתות חברתיות, הם לא משקיעים בעצמם. למשל יש
ילדים וילדות שקוראים לעזרה ברשתות החברתיות החביבות עליהם
כל-כך, וכשאני נותן להם חד וחלק וקל את הפתרון, ושימשיכו משם,
הם צוחקים לי בפנים ואפילו לועגים לי. או צועקים עליי אפילו.
ילדים טיפשים, מה הם חושבים, שיש פתרון קסם שכמו ייפול עליהם
מהשמיים? יש תכנית עבודה, יש דרך פעולה, הולכים בה או מתים.

השמיים היו נמוכים ודלוחים, היה בהם כחול, ולבן, וצהוב, ותכלת,
והרבה כתום. אבל כל הצבעים העליזים האלה יצרו אפור עכור שנמרח
על השמיים כמו בטון, והשמש טבעה בו. השמש הייתה לקראת שקיעה
בהרי ירושלים המאובקים, האובך היה כבד, האוויר היה יבש, והייתה
רוח קרירה, אבל היה חם. כל זה קמצוץ תפאורה מהאיש בחליפה
המיושנת חסרת העניבה, עם כובע הבארט הלא אפנתי, שהלך לצידי
ובעט בכל מה שנקרא ליד כף רגלו הימנית. אבנים, פחיות, עטיפות
פלסטיק, וענפים עבים ודוקרניים.

אז אתה אומר שאין פתרון קסם? - אין פתרון קסם, והם מכריזים בפה
מלא שהם לא מחפשים בכלל פתרון קסם, אבל כשאתה נותן להם פתרון
שהוא כמובן לא קסם, כי אין, הם מתנהגים בצורה מעליבה, כי מה
שהם מצפים באמת, למרות שהם לא מודים, הוא פתרון קסם. לפעמים
בסך הכול חסר להם ויטמין בגוף, אתה יודע, זה הכול, אבל לרוב
הבעיה עמוקה מאוד, והטיפול בה מייסר ולפעמים נראה כירידה. אבל
זו ירידה למען עלייה. ואז כשהם יורדים, אלו שלא צחקו, הם
מאשימים אותך שקלקלת אותם יותר, ששיגעת אותם, שדפקת להם את
המוח. ואומרים לך - מה? אתה פסיכולוג? אתה פסיכיאטר? לא ראיתי
שאנשי מקצוע עשו עבודה טובה יותר ממני. - שתקתי, כי הוא צודק.
ארבע-עשרה שנים הייתי בטיפולים אצל אנשי מקצוע מוסמכים שלא
עזרו, ושנתיים אתו - ונרפאתי לגמרי. באמת לא פתרון קסם, פאקין
שנתיים, שהיו בהם הרבה קשיים, אבל בסופם נרפאתי לגמרי.
הפסיכולוגים והפסיכיאטרים לא הצליחו לעשות את זה בארבע-עשרה
שנה. אז אתה אומר שאתה קוסם? שאלתי אותו, לא יודע מה גרם לי
לשאול את זה. - אם אתה קורא לידע איך לגייס רוחניות ואת הטבע
למען ריפוי, בצורה מדעית, אז אני קוסם. הוא אמר וחייך. חייכתי
בחזרה. כן, אתה קוסם, דוקטור קוץ. שנינו חייכנו. הוא הפסיק
לבעוט בדברים כשהמשכנו ללכת.