|
"וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער....ויאמרו איש אל רעהו:
..היום הזה יום בשורה הוא".
מלכים ב פרק ז
בפתח השער
על מצע חוליים
על יצועם הצרוע
שרועים הארבעה
מובדלים מעם.
והרעב רב בעיר הנצורה.
כפתם חסרה
ידם גדומה
וצחורה היא ולבנה כסיד שבהיכל.
והרעב רב בעיר הנצורה.
ויצאו המצורעים אל מחנה ארם
ובשובם ממנו
ובהגיעם אל בית המלך
נושאים בידיהם הגדומות הנגועות
סאת סולת
סאתיים שעורים
נישקתי את פניהם הצרועים הלבנים
שנשאו הבשורה
שהביאו הגאולה.
שלא על פי המשוררת רחל בשירה ״יום בשורה״. |
|
|
הטעות שלכם היתה
בזה שהרגתם אותם
בעצמכם. אם
הייתם אומרים
להם למצוץ לכם,
מעצמם הם היו
מתאבדים.
החבר של שלי
מסביר לאדולף
איפה הם טעו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.