בבוקר מוטל יחף על לשון של מיטה,
והזרם זורם קבוע על אותה המנטרה,
ואיש משתולל ברחובות עם מחבט טניס,
וילדה אוכלת גלידה ומכתימה את השמלה

ואנשים יוצאים לשוח בג'ונגל העירוני,
ותנינים בוכים בגנים על כאב ישן מלפני שנים,
וחלונות נפתחים אל אוויר קל צונן,
וילדים הולכים לבית הספר כי ההורים עסוקים

והיא אומרת שהיא אוהבת רק אותי,
והיא אומרת שאין איש מבלעדי,
והיא מוכיחה לי כמה היא אוהבת אותי,
ואני לא מצליח להתאהב בה,
למרות שאני מנסה

והילדים רצים במקהלות כמו להקת ציפורים,
פושטים על המדרכות וזולגים לכבישים,
ושמש חמה עולה מעלה ממזרח,
והירח מתקמט, מתקפל, ופורש בינתיים

ועיריות הג'ונגל עוד גובות מיסים,
ועסקנים מתכננים קומבינות ותככים,
ואנשים עייפים ומתלוצצים מדברים ברדיואים,
ואישה שומרת נקמה לימים טובים

וגבר טועה במחשכים,
בונה ארמונות על עננים,
ורוח מהתלת בכיסים,
ועושה בהם חורים,
והבנקים וחברות הביטוח בונים עוד אגפים

והאחות מזריקה לחולה,
והחולה הופך חולה,
והנרקומן מזריק לעצמו,
והבלדר מנמיך פרופיל,
והמשטרה מחפשת אותו

ובמשתלה מגדלים ירוק,
כדי להשלים הכנסות,
וגם פרחים לרוב,
כדי שיהיו בבתים בשבתות,
וכדי שגברים ייקנו לנשים תככניות

והארץ מחולקת קבוצות-קבוצות,
של קליקות סודיות,
והמלחמה על דעת הקהל גובה מחיר נפשי,
מגבר ואישה חיים ועובדים שלא עומדים במתח הנפשי

חדשות סביב השעון,
הרוח מכה בווילון,
השמש עומדת דום,
הירח מתכנס לאבדון

ילדים גדולים בוכים,
זקנים נאנחים,
פעוטות חיים באזור סיוטים,
בונים ארמונות בחול ומחפשים לבנות דברים אמתיים

אשכנזים עוקצים כמו צרעות,
ויש מלחמת עדות
הקרע מתרחב ויש מי שמנסה לאחות,
ומגבשים מלחמות כי גם סוחרי הנשק צריכים הכנסות

יש מי שצועק על בימה,
מול כל ההומה
ויש מי שצועק בסלון,
ורק השכנים שומעים רוגז ומדון
ויש מי שנקבר,
ואף-אחד לא יודע במי מדובר
ויש מי שפורש,
ממחול השדים של החיים המודרניים,
והולך לחפש מנוחה בכתיבת שירים,
על העולם המודרני.