|
הכל היה ערוך ומוכן
דבר דבור על אופניו
והאופן החל שועט קדימה.
השלבים היו מוטים כיאות
וראינו בברור
את התמונה הגדולה
ואת התמונה הקטנה.
במרום עמדה השמש
ולא הוטל כל צל.
או אז-
ניתכסו השמיים עננים שחורים
וצללים כבדים נטו על פני האדמה.
השלבים נסגרו כולם
ולא ראינו עוד-
את התמונה הגדולה
ואת התמונה הקטנה.
והאופן-
אופן בתוך אופן
ומראהו כעין אבן התרשיש.
כל הכנותינו
כל מוכנותינו
ירדו לטמיון. |
|
|
הוא התחיל לצעוק
עלי שאני כמו
משפט מורכב, עם
נושאים סתמיים
ופסוקיות תכלית
שתמיד מתבלבלות
לו עם פסוקיות
סיבה, ושנמאס לו
שאני מורידה לו
נקודות על ניתוח
לא נכון.
אחרי שהתאמצתי
נורא לא לבכות
הוא אמר לי:
"רואה? זה תיאור
תוצאה" וטרק את
הדלת.
מתוך: "נשיקה
צרפתית" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.