[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ישראל בן-ארי
/
פורטונה ראסטפארי

בפינה נידחת אי שם בדרומה של עיר,
שוכן מוסד שכל נזקק לצדק מכיר,
החמארה של פורטונה ראסטפארי.

את השכלתה המשפטית הרחבה רכשה,
כשאת לשונו של דעבול עם ג'בקה תלשה,
כי פגע בכבוד נערה שהתייתמה.

יופיה האכזר ואופיה הקר הפכו שם דבר,
לא ההין אף אחד לקרוא עליה תיגר,
הכרעותיה כובדו בלי שמץ ערר.

כשבני ישראל ובני ישמעאל ישנים,
שליחיה של פורטונה יוצאים ובאים,
מביאים בפניה את בעלי הדין.

בגזוזטרה בה ישבה בקומה השניה,
לשירי בוב מארלי ופיירוז הקשיבה,
על באי החמארה בשעמום  השקיפה.

בחור צעיר בעיניים קשורות, הביאו שליחיה,
באחת החווירו פניה, ליבה הלם בחוזקה,
זיעה קרה החליקה במורד גבה.

על התינוק שילדה בהסתר בחרה לוותר,
לאורך כל חייו, מרחוק עקבה אחריו.
גם כשעיניו קשורות זיהתה אותו.

מולו התייצבו הצ'צנים, אויביה המרים,
את פדיון העסקים שניהל הצניע,
במחלוקת ביקשו שתכריע.

הראיות לא הותירו ספק ומקום לטעות,
בעולמם האכזר אסור את הבוס לרמות,
ההכרעה נפלה בלי ניד עפעף.

בסתר ליבה, קיוותה שבנה מוסווה.
לחמארה פרצו כחולי המדים,
הנוכחים הובלו לזינזאנה אזוקים.

מגחון מכוניתה פורק מטען חבלה.
היא, בהכרעתה הימרה על חייו,
הוא, הציל את חייה והוסיף לייסוריה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.

אני הכי אוהב
להכנס מאחור...






עז רדוד הפך את
'הדף האחורי'
לדף הבית שלו


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/7/19 3:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ישראל בן-ארי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה