עומדת על קו החוף, גם לים יש סוף.
מה בין מים לשמיים? אי לברוח? אי לרדוף?
אברח למקום שם מים.
וכשאברח, אראה שמיים.
חיי היו כַּחוֹל שלא הותרתי בו סימן,
היה כמסרב לי וחובר לזמן,
הזמן כמסרב להאט פן אאחר,
מתקתק כפצצה וממשיך כממהר.
ושוב אל קו החוף,
מביטה אל השמיים; עליי שמיים מביטים.
עומדת בו במקום בו הייתי באלוהים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.