שיר של בוקר מצטלצל כמנגינת חלומות,
על פני כרי הדשא הצמאים לעוד
ואיש פגוע מאישה, רוצה עוד
ואישה פגועה מאיש, כי הוא רצה למרות
שהיא לא רצתה לתת
ונהיה אלים
אבל אל דאגה, ידידיי,
אנשים טובים פנו למשטרה,
והיא הגיעה מיד ללא צרחות סירנה
התקרבה בשושו ועשתה סוף
ללינץ' האכזר היחידי של איש שיכור אלים,
כך היא קראה לו,
באישה תשושה מלילה של שתייה, ריקודים ועשן
לא, אין חשש לעבירה פלילית,
רק איש רגיל, לא רע, לא טוב,
שאיבד את הברקסים כי היה שיכור
קצת המשטרה מפחידה אותו וכבר משחררת
ועל הרחוב מצל הברוש מאור הירח,
שמטיל את אורו אל האזור הפורח
ולילה אכזר מתמוסס את תוך הבוקר,
יש אנשים רגישים ולהם קשיים,
שעושים חשבונות של יום חדש,
ומחפשים נחמה בדברים קטנים
כמו לקרוא בדיחה טיפשית ברשת,
ואיזה פתגם לחיים לפתוח את הבוקר
על אור שמש וענן,
על אדמה וגשם
על קבלה ונתינה,
על מימוש עצמי וחזרה לפשטות הבהירה
כל זאת על רקע המשטרה,
שעוזבת את מקום המריבה,
אחרי שהשוטר הבין שבעצם האישה בסדר,
והאיש לא רע, רק הרבה שיכור
ושמש ארסנית מכרסמת בהרים ממזרח,
לפרוש את רשת האש על פני העיר
מישהו קם בבוקר, רגע אחרי הדרמה הקטנה,
מתכונן והולך לבית הכנסת,
ביום שבת, יום של מנוחה. |