בשנתי העמוקה בליל שרב
נעוריי יוצאים אל המרפסת,
מביטים בירח ומקווים שגם נעוריו.
בבוקר, אני מתנערת מִנעוריי.
ממראות חלום שוטפת את פניי.
יום חדש מתחיל. עוד, יום, חדש,
גם היום את כובד בגרותי אלבש---
אחכה, אשתוקק שוב אל בוא הלילה,
הַיֵצְאו נעוריי עת תצא נשמתי?
בחסד האֵל, אתעורר אַחַר שֶדָי לה
ואולי הפעם גם אֶרְאך איתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.