חברת הטלויזיה ואני       18.6.2019
הטלויזיה שלי הפסיקה לתפקד. בעצם, היא מתפקדת-דקה כן דקה לא.
המסך שחור, אח'כ פתאום מופיע ואח'כ תמונה וזה פועל דקה-ומשחיר.
אין קול ואין עונה. טוב, כבר כששמו את הממיר הזה לפני כ-4
חדשים אמרו לי שכיוון שזה דגם ישן, לא ברור כמה זמן זה יפעל.
כל כך רציתי שזה יעבוד בסדר-הטלויזיה הזו היא יחסית חדשה, וכל
כך נוח להשתרע על הספה בסלון, היכן שהיא נמצאת, ולצפות,
שפיללתי שהיא תמשיך-גם במתכונת הזו, שהתמונה ממלאת רק חצי
מהטלויזיה כי הממיר לא מתאים לגודל הטלויזיה, שבכל זאת זה
ימשיך לעבוד ואסתדר עם מה שיש. זה לא קרה. הדבר הזה הפסיק כבר
לגמרי לפעול.
צלצלתי לחברה וכשקיבלתי את הנציג-אחרי כ10 דקות של סיבוב בכל
התחנות הרגילות-קבענו שנציג יביא את הממיר החדש-ביקשתי שיהיה
מדגם יותר חדיש שגם אפשר להקפיא תכניות וסרטים לאח'כ- זה שלי
היה מדגם ישן...אז בין 9-12 בבוקר יבוא נציג להחליף. לא לזוז
מהבית.
כמובן. לא היו לי תכניות מיוחדות לאתמול ואמרתי לעצמי-נו נקריב
בוקר ונקבל ממיר חדש...אבל ב14.30 רופאת שיניים...טוב, עד אז
הבטיחו שיגמרו...
אז כמו ילדה טובה, ישבתי בהיכון וחיכיתי. השיננית שלנו, שעובדת
עם רופאת השיניים הזמינה אותי ל14.30 לרופאה-יש לי בעיות והיא
סידרה לי פגישה מהירה. חמודה; רופאת השיניים באה רק כל שבוע
פעם אחת ובשבוע הבא היא בחופש אז...טוב, בטח כל ההמתנה תיגמר
עד אז...
שעה 10.15, ליתר ביטחון אני מצלצלת לחברה. אחרי הסיבוב
הרגיל-משיבון שמוביל למספר שמוביל לעוד מספר שמוביל לכמה
אופציות שמובילות לאפשרות לדבר עם נציג, שמוביל להמתנה של
לפחות 5-10 דקות-כל הזמן הטלפון פתוח-לא אנתק כי אצטרך להתחיל
את כל התהליך מחדש, קיבלתי נציגה ערביה. תשמעי, אני אומרת לה,
יש לי ב14.30 רופאת שיניים. מקווה שעד אז...
אל תדאגי הכל בסדר. עד אז הוא יגיע-הנה, אני בודקת-את רשומה
שנציג צריך להגיע אליך היום. עוד מעט.
מה, בטוח?
כן, רשום שהיום...
יופי. ניתקנו.
11.30 טלפון לחברה. הסיבוב הרגיל בין כל התחנות בדרך. נציג
אחרי 10 דקות (זה עוד טוב, אני חושבת...)
אז הוא בא? יש לי רופאת שיניים. לא רוצה להפסיד את זה. כואב
לי...
אל תדאגי. רשום שהוא יגיע אז הוא יגיע
(הם חמודים, הנציגים הטלפוניים הללו, אני חושבת. הם עונים כל
כך באדיבות. כל כך יפה...)
יש לך קשר איתו-אתה יכול לדבר איתו?
לא אבל אני יכול לשלוח לו מסרונים.
טוב, אז בבקשה, תגיד לו שאני בתור לרופא שיניים ...ב14.30
גברת, הוא אמור להגיע אליך.
ביקשתי טכנאי. יגיע טכנאי?
יש נציג שמביא את הממיר ולוקח את הישן. ננחה אותך טלפונית
בשאר...
אוי ואבוי אני חושבת. בטלפון, אני...אני גרועה במיכון...
13.40 צלצלתי לשיננית החמודה שלנו: תשמעי, אני כאן בהמתנה.
כנראה שלא אוכל להגיע לרופאה (ולעצמי אני חושבת: מזל שזה קיבוץ
ולא מחייבים על פגישה שהתבטלה-ואולי היא עוד תספיק להזמין
מישהו במקומי?
אז ביטלתי את התור לרופאת השיניים. השיננית בטלפון-חמודה-אומרת
לי: אם תגמרי מוקדם בואי בכ'ז.
או קי.
איפה מוקדם ואיפה נעליים.
16.00 צלצלה השיננית-את באה הרופאה כבר כמעט גמרה ובשבוע הבא
לא תהיה...?
לא, אני עוד מחכה...
טוב, הרופאה הולכת...
שעה 16.30. לא מאמינה כבר שיבואו. מצלצלת לחברה עוד פעם. כבר
מכירה את כל הנציגים שם, אני חושבת. חמודים דווקא. המון רצון
טוב. אדיבים... נו.
מה, לא באו?
לא. וישבתי כל היום בבית!
אני מדבר איתו בטלפון.
מה, יש לכם נגישות טלפונית לטכנאי?
לא ישירות אבל לחברה ששולחת השליחים.
אגב, ביקשתי טכנאי ולא סתם שליח. לא יודעת מה עושים עם הממיר
שהוא מביא. ביקשתי גם שיביא ממיר חדש כלומר עם הקפאת תכניות
וכו'
גברת אל תדאגי. הכל בסדר.
אולי כי הזעיקו אותו במיוחד, אולי כי נדנדתי, ב18.30 באמת הגיע
שליח-לא טכנאי. הביא ממיר שדומה לקודם כ-2 טיפות מים. זה חדש?
כלומר דגם חדש, אני שואלת
כן. זה חדש.
והוא רוצה ללכת אחרי ששם אותו, כבל מקופל בצד, הוציא את כרטיס
הצפיה והכניס-לא יודעת, כרטיס צפיה. בכל זאת חיבר הכל וזז. יש
לו עוד לנסוע לראשון לציון היום שלו עוד לא נגמר. ככה זה
בעבודה הזו...
מסכן, אני חושבת
וזה היום הראשון שלי בכלל, הוא אומר לי
(אוי ואבוי, איזה מומחים יש להם, אני חושבת...)
כל כך שמחתי על הממיר החדש שאפילו לא בדקתי.
מדליקה הטלויזיה.
על המסך כתוב: כרטיס הצפיה לא מתאים!
אוי! אני רצה החוצה-הבנאדם כבר נעלם ברכבו. מנסה מהר לצלצל-מה-
שוב אשב יום שלם בגלל כרטיס צפיה-לא יכול להיות!  לא,
בטלפון שלי משום מה לא מופיע הטלפון של השליח, אף שדיברתי איתו
כשביקש הנחיות איך להגיע מהכניסה לקיבוץ לביתי. אולי דיברנו
בבזק? אני רצה מהר לפה, מנסה בטלפון של בזק-איך עושים חייג
למספר האחרון שצלצל? בפלאפון לא נשאר שום טלפון של שליח...רק
של החברה, שמוליך להמון הסתעפויות ש...התייאשתי.
לא יכול להיות! שוב אצטרך לחכות בבית יום שלם בגלל כרטיס
צפיה? מה, הם לא אמורים לבדוק אם לפחות זה פועל?
צלצלתי לחברה. ענתה בחורה ערביה.
אני אעזור לך גברת (הכל בשלט רחוק). הכל בסדר. (אני מיואשת
לגמרי)
תגידי לי מה מספר המכשיר
אני מוציאה את הממיר, מחפשת-לא רואה שום מספר.
איפה זה?
תחפשי. יש מספר.
מחפשת, יש כל מיני פתקים מודבקים על המכשיר. באף אחד אין מספר
כזה. גם לא מספר מובלט. שום דבר נראה לעין.
היינו רבע שעה או 20 דקות בשיחה. לא הצלחנו בשום אופן לפתור את
הבעיה. בסוף קבענו שמחר אחה'צ. היא מתקשרת אלי. דווקא
-חמודה-באמת התקשרה.
למחרת בבוקר פגשתי את איש התקשורת מהקיבוץ. דיברתי איתו.
סיפרתי לו את תלאותי. הוא ממש כעס עלי: איך זה שרק לך קורים
דברים כאלה?  את היחידה!!!!!! אצל כל יתר הקיבוץ הכל בסדר.
מה אתה רוצה שאעשה? הם שולחים, הם מחליטים מה ומי...אני שמחה
כשכבר מגיע שליח אחרי שבוע-שבועיים...
אני שבויה שלהם-הרי אני תלויה בהם!
לא, זה רק את. זה קורה רק לך! רק לך!
אתה טוען שאני אשמה? אני אחראית-שלא בא טכנאי, שהכרטיס...
כן.
(אני נזהרת לא לריב איתו ממש אחרת גם העזרה המעטה ממנו גם היא
לא תתקבל...)
אה, כרטיס הצפיה? אפשר לסדר. (נושמת בהקלה, בשקט. )
או, יופי, תבוא היום אחה''צ? כן!
כשראה את המכשיר אמר: אבל זה ממיר ישן! מה, זה הממיר שנתנו
לך?
ביקשתי חדש וזה מה שהביאו.
לא ביקשת חדש?
אמרו שזה החדש... זה באמת נראה כמעט אותו דבר אבל איך זה אמור
להראות? לא יודעת...
הוא הניע ראשו ביאוש. סידר את כרטיס הצפיה. שאוכל לראות.
אולי תדבר איתם?
לא, לא, אני לא...
טוב, בינתיים זה עובד. לא קוראת לאיש...רק שאוכל לראות בשקט את
קצת התכניות שאפשר...