בבוקרו של יום איש לא מגיע ממרחקים,
ולא מטה את כובעו בברכת ברוכים השבים
איש לא יושב כולו שזוף ושרירים,
ונושך בין שפתיו קיסם זרדים
איש לא מגיע עם נעלי עבודה מלוכלכות,
מרוטות ויודעות אינסוף רגליים עובדות
איש לא מברך ברכת שלום רפה,
כשריח הכפר עולה מהקפה והסיגריה

איש לא עושה זאת, כי זו עיר,
ובה אנשי דחלילים שלא ידעו מעדר ומגרפה
איש לא עושה זאת, כי אף-אחד לא כיסח דשא,
והערים את הדשא המכוסח על מריצה
איש לא עושה זאת, כי אף-אחד לא קטף אשכוליות,
אלא קנה אותם מהסופר המטופח עטופים בניילון ותווית
איש לא עשה זאת, כי איש לא יוצא לריצה בערב,
אלא יושב מול הטלוויזיה לראות אקטואליה
איש לא עשה זאת, כי איש לא הריח אדמה,
אלא רק ריח סטרילי של אבק אספלט

איש לא חופר בור, כי כל הבורות נחפרו
איש לא קוצר שדות, כי כל השדות נקצרו.