כותב בך, חותך בך,
ישוב לצידך במרפסת עץ,
זה חום בין ערביים, אנחנו שנינו עירומים,
מניחים לחום לגעת.
כותב בך, חותך בך,
דם מתחיל להיאסף בנימי זרועותייך,
את נשכבת על הבטן, מניחה פנייך בין ידייך,
החום עוטף גופך, זיעה צורבת במגע חתכייך.
אני כותב בך, חותך בך,
עם כל חתך שנוסף אני מתאווה לכאבך,
מתמלא תשוקה לאנחותייך,
ומעביר הסכין לרוחב גבך.
כותב בך, חותך בך,
את קמה רועדת, מתמוטטת לזרועותיי,
אני עטוף בדמך.
במטלית לחה מנקה את פצעייך,
מניח תחבושות, מלטף בעורך.
אני כותב, עלייך,
רוחץ את דמך מגופי,
לא מרגיש שום כאב. |