לֹא תִּהְיֶה שׁוּב מִישֶׁהִי כָּמוֹךְ
שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי
מִכַּף-רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ

כָּל רִבּוֹא רְבָבוֹת תָּאֵי-גּוּפִי
כָּל הַדָּם שֶׁנִּשְׁאָב וְנִדְחָף
וְחוֹזֵר חָלִילָה
כָּל נִים, כָּל מוֹלִיךְ עִצְבִּי

לֹא תִּהְיֶה שׁוּב מִישֶׁהִי כָּמוֹךְ
שֶׁתִּקַּח אוֹתִי תַּחַת חָסוּתָהּ
שֶׁתְּפַנֶּה לִי אֶת הַדֶּרֶךְ מִמּוֹקְשִׁים

לֹא תְּלַוֶּה אוֹתִי שׁוּב מִישֶׁהִי כָּמוֹךְ
בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵי עֲשוֹרִים
עִם עֵינַיִם חֲכָמוֹת וּכְתַב-יָד בָּהִיר וּמְעֻדָּן
לֹא תִּהְיֶה אִתִּי שׁוּב מִישֶׁהִי עִם חָלוּק לָבָן

עִם גְּלִימַת-קוֹסְמוּת זוֹהֶרֶת
וְשַׁרְבִיט נוֹצֵץ בַּיָּד
מִישֶׁהִי שֶׁעַל פִּיהָ יִשַּׁק דָּבָר
בַּעֲלַת רְאִיָּה פְּנִימִית שֶׁרוֹאָה אוֹתִי
מֵעֵבֶר לַשּיעָר וְלַגֻּלְגֹּלֶת
אֶל תּוֹךְ תּוֹכִי
אֶל נִבְכֵּי הַנֶּפֶשׁ הַמִּסְתּוֹרִיִּים בְּיוֹתֵר

לֹא תְּרַפֵּא אוֹתִי שׁוּב אַף אִשָּׁה
מִן הַמַּחֲלָה שֶׁעֲדַיִן פּוֹחֲדִים לַהֲגוֹת אֶת שְׁמָהּ
אָז קוֹרְאִים לָהּ: "הַמַּחֲלָה",
אֲבָל אֲנִי לֹא פָּחַדְתִּי מֵהַסַּרְטָן
כָּל עוֹד הָיִיתִי בְּיָדַיִךְ הָאֲמוּנוֹת

וְעַכְשָׁיו אֲנִי רוֹעֵד מִפַּחַד
כִּי יֶשְׁנָהּ מַחֲלָה אַחֶרֶת חֲשוּכַת-מַרְפֵּא
וְאֵין קְסָמִים וְאֵין גְּלִימוֹת וְאֵין הַצָּלָה -
רַק מְצִיאוּת אֲפֹרָה.