בעלת הציצים המפוארים
הלכה במסלול הדוגמנות
וכל הצלמים הנלהבים
מצמצו במצלמות שלהם.
הם לא ראו ציצי
עוד מאז נכחד הציצי
בשנת 2046,
והיו נלהבים לראות משהו
ששייך לעולם הישן.
היו עוד ציצים פה ושם
שהסתובבו בעולם ההרוס,
אבל הם היו עלובים ומעוררי רחמים,
לא כמו הציצים האלו.

אין מצב שאתה יפה מבפנים,
והעולם נראה לך מכוער.
או שאתה מכוער מבפנים,
והעולם נראה לך יפה.

כי העולם הוא השתקפות צלולה
של מה שאתה בפנים.
מה שאתה -
ככה נראה העולם.

צריך לתת אהבה בשביל לקבל.
אבל לתת לאנשים, ולקבל מהבורא.
כי בעצם הבורא הוא הכול -
האנשים, העולם, הטבע, החיים.
אז בעצם הכול יאהב אותך חזרה
אם תאהבי.
יאהב אותך גם
בריאות, כסף, אושר וכ'ו.
מי שלא אוהב -
לא מקבל אהבה מהבורא.

את כל-כך סקסית,
שבא לי לרדת לך לאילת עכשיו ופה.
ולהפוך את הפנים שלי לכיסא העינוגים שלך.

(ניסיתי לעדן ככל האפשר,
אבל שהכוונה תהיה ברורה.
אנחנו חיים בתקופה קצת שמרנית עדיין.)

וכן, מותר לך לצחוק...
או להסמיק, או להירטב,
מה שבא לך.

(את כל-כך סקסית,
שבא לי לרדת לך כאן ועכשיו,
ושתשבי לי על הפנים.)

כי כאילו מי שמדבר ישירות ודוגרי -
הוא בהמה,
ומי שמתחכם במילים
שאומרות אותו דבר בצורה יותר מרומזת -
הוא בעל שיעור קומה.

צביעות שאני לא אוהב.
אבל משלים איתה,
כי ככה החליטה החברה.
ומי אני שאלך נגד מוסכמות?
אה?