[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"עינייך יונים" הוא כתב לה בפתק והגניב אותו אל תוך תיקה
בהפסקה.
"גם אל דודייך הניבטים בי שמתי ליבי. אפילו שהם לוטים באפילה.
את כל הזמן במחשבתי. אולי זאת אהבה".
גם היא אהבה אותו, את הילד החדש שהגיע לכיתה.
עדין, שתקן ונראה קצת אבוד... בעיקר בהפסקה.
"אמא, תראי מה הוא כתב לי", מיררה בבכי הילדה.
"למה ככה? מה עשיתי רע? ולמה דוד חיים ועמי עוקבים אחריו
בלילה?"
"אל תבכי חמודה" מחבקת האם את ביתה. "הוא מקנא. את רואה.
חושב שהעיניים שלך עפות כמו יונים אל אחרים. ככה זה בקנאה.
ועכשיו את רואה שאם דוד חיים ועמי עוקבים אחריו, זה רק לטובה".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בשר זה רצח.
ירקות זה אונס.
מוצרי חלב זה
שוד מזויין.
שתייה מוגזת זה
חנייה באדום
לבן.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/6/19 13:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שי לובי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה