אני אוהב לשבת ב-צל כשהשמש בוערת,
ולראות את כל הפראיירים הולכים בחום,
ושורף להם וחם להם והם צמאים,
ואני ב-צל,
גומע כוס קולה,
עם קרח

אני אוהב לישון על ספסל בקיץ,
וליהנות מהאוויר הקריר,
ולנשום מלוא ריאותיי אוויר נקי ועשיר ומתוק,
ולראות את הערסים מתקרבים להתעסק איתי,
כי הם חושבים שאני הומלס,
ואז אני שולף את האקדח ועושה להם חור בפוני,
והם בורחים בצרחות כמו תרנגולות לפני שחיטה,
ואני נאנח בשביעות רצון וחוזר למנוחה שלי

אני אוהב ללכת עם מגל ביער סבוך,
ולנקות עם החרמש את הדרך לכל הפילים שלי,
ששועטים ורומסים את הפירות המתוקים,
והולכים לכבוש את העיר המוזהבת
כש-על הפילים רוכבים לוחמים חגורי חרב,
וג'ינג'ס חאן סומך עליי שאדע את הדרך,
ואני הולך לפני כל הצבא האדיר,
עשר אלף לוחמים,
ומפנה את הדרך עם החרמש-המגל לכל הצבא,
כשאני קוצר ומשטח את העשבים השוטים,
ואת השיחים הדוקרניים, ואת השיחים הרעילים,
ומפיל עם חבריי את העצים העומדים בדרך,
ומגלגל במדרונות סלעים גדולים שיכולים לעכב את הצבא,
וכשאני אגיע לעיר המוזהבת והצבא יכבוש אותה -
אני אשב בחדר ממוזג עם קירות זכוכית צבעונית ונוף לים,
ואשתה לימונדה צוננת עם סירופ וניל ואננס,
ושפחות יפהפיות שאני אבחר בקפידה ישרתו אותי,
וימלאו את כל רצונותיי הגשמיים,
כשלגופן רק חצאית עור קצרה עם שסע,
ושרשרת ברזל עבה שלא ניתן להסיר,
כדי שאוכל לחנוק אותן בכל עת בה תתאווה נפשי.