חם היה והאוזניים שלו היו סתומות.
הוא שאל מה ומי ואיך ולמה הם אומרים.
הוא ראה את השמש הבוערת בחום אכזרי,
שוקעת מעבר לים כמו אל נוראי נסוג.
הגלים ליטפו את החוף, עלו וירדו,
מלקקים את כפות רגליו.
מסך גדול כחול ירד על עיניו,
ושקט של בין-ערביים,
גם העיניים שלו הפכו סתומות.
הוא נדד בסמטאות, וראה ילדים משחקים.
זה היה עצוב, כי הם מתחילים והוא מסיים,
עוד מעט חייו חולפים ממנו.
הוא נפל לבור גדול,
והתגלש בתוך תעלת שופכין עד לים הגדול הירוק.
הוא נשאר בו זמן מה, מטלטל בין הגלים על רפסודה מאולתרת,
ואז שקע כשהרפסודה התפרקה,
והפך חלק מהים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.