|
זהו. הגיע הזמן. החלטתי לדבר. על הכל.
תמיד חלמתי להגיד את זה. לא להתבייש. להראות מי אני באמת.
תמיד חלמתי לעשות זאת.
אז אני לא עושה זאת.
אני מפחדת. לשמוע. עוד דברים. לא טובים עלי.
מפחדת להודות שאני חלשה.
שאני גם בת אדם. שכואב לי. שעצוב לי. שלבד לי.
אז חשבתי מה כדאי לי לכתוב.
אז כתבתי סיפור שמדבר על זה שהראש כואב לי.
כן. הוא כואב. חזק. |
|
|
מיכלי מאד
חמודה. חבל שהיא
לא ממש מבינה
עניין. כל
הבחורים
המוצלחים שאני
מכירה לה, היא
דווקא מסתובבת
לי עם כל מיני
ילדים
מחוצ'קנים. עם
משקפיים.
לאף אחד מהם אין
אופציות.
שירה מתוודה
לפני הלן ספיבק
מנהלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק,
בשיחה ליד הקולר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.