חבילת טישו על ביקורת לא טובה,
הוא רצח לי את השיר, את מייללת
אני מריץ לך שורות קוק לנחם אותך,
אני עושה לך מקלחות רותחות לנקות אותך מזוהמת העולם,
של אנשים שמחרבנים דרך הפה שלהם

היושבים ביציע תמיד יזרקו עגבניות והערות,
אבל לא הם משחקים את המשחק,
ולא הם רכשו את היכולת לשחק על המגרש,
מול מאות ואלפי צופים,
עם זרקורים ענקיים מסנוורים להם את העיניים

מעשנת את הסיגריות בשרשרת,
בגלל קוטל אחד,
ושוכחת לספור את מאות המעריצים ורוצי טובך,
שלא מהללים ולא משבחים,
אבל אוהבים ומעריכים,
ויודעים שאין צורך לשבח אותך,
כי את עושה את עבודתך היטב,
בדרכך

תמיד המטומטמים הם אלה שקופצים בראש,
ומכתיבים את סדר היום, לא רק לחברה שלמה,
אלא לכל המדינה ולכל העולם,
עד שנדמה שכדור הארץ הוא בור שופכין גדול

'קחי לך עגבניות שרי,
קניתי לך אותם בשיר הקודם
'קחי לך צימוקים ותמרים, המתיקי את יומך,
הוא לא שווה את הכאב שמתרחש אצלך בלב

עגבניות שרי אכלנו חתוכים לחצי, או שלמים,
כש-כל העסיס משפריץ מבין השיניים,
והגוף אוכל בריאות טעימה של טבע,
שהיא מעשה ידי האלוהים,
ואלוהים הוא האמן,
והעולם היא אמנותו,
ואנחנו אמנות שלו בעצמנו
אמנות נשגבת -
כי אנחנו אמנות שמסוגלת ליצור אמנות
שלא כמו המתכחשים לאלוהים וכופרים בו,
ועוד רואים עצמם בני-אדם,
בעולם של מריונטות,
בו לא הם בוחרים מה לעשות ולהגיד,
אלא זה נכתב להם משחר ההיסטוריה,
עוד כשהיקום נוצר
והם משחקים כמו בובות על חוט,
בלי לדעת את תפקידם,
ומי ומה הם בכלל.