עגבניות שרי זה הדבר,
הוא אמר בהרהור,
מה לא הייתי נותן בשביל קילו עגבניות שרי...
מה לא היית נותן? שאלתי.
לא הייתי נותן את ילדיי, לא הייתי נותן את הוריי,
ולא הייתי נותן את מכונית הפורשה השחורה...
הוא אמר ופרץ בבכי
ומה כן היית נותן? שאלתי אותו.
מה זה משנה, הוא אמר בעודו ממרר בבכי,
אני לא יכול להשיג קילו עגבניות שרי טובות.
ואם הייתי אומר שיש לי קילו עגבניות שרי טריות וטובות,
ואני מוכן לתת לך אותן תמורת גמול הולם?
לא יודע... זה לא משנה כל עוד אתה לא אומר.
ובכן, כחכתי בגרוני,
יש לי קילו עגבניות שרי טריות וטובות,
ואני מוכן לתת לך אותן תמורת גמול הולם.
באמת? הוא היה נפעם, אתן לך את היקר לי מ-כל!
ומה זה? שאלתי.
אשתי!
צחקתי צחוק קל של סלחנות,
היא לא היקר לך מ-כל, אתה רק מנסה להיפתר ממנה,
ולי אין שום חפץ בה.
אז איזו תמורה תשביע את רצונך?
שתסכים שאהרוג אותך שעה אחרי שאתן לך את עגבניות השרי.
יהיה לך זמן לאכול עד בלי די.
עשינו עסק!
תחתום לי פה, ופה, ופה... מצוין.
הנה עגבניות השרי.