דּוּמָם עַל שפַת הַנַּחַל,
מֵעַל הַמְּדוּרַת שָׁמַיִם הָאֲדֻמָּה.
פְּרוּעוֹת וְנוֹצְצוֹת שׁוֹשַׁנֵּי הַבַּר.
נָטוֹת הָעֶרֶב הַמִּתְקָרֵב לְאַחַר.

עַל שפַת הַנָּהָר עוֹמֵד,
בְּעֵינָיו תָּר רְצוּעוֹת עַל הַמַּיִם.
נִפְעַם שׁוֹשַׁנִּים הַיָּפוֹת וְגֵאוֹת
בִּשְׁעַת הַיּוֹם עַד הַכְּנֵטוֹת.

אֲדֻמִּים פְּנֵי הַעַרְבַּיִם
וּפְרָחִים נִשּאִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
שָׁם בַּגַּן נִקְטְפוּ אוֹ נָשְׁרוּ
כְּיֵט הָעֶרֶב מֵעַל הַנַּחֲלַיִם.

יָדַע בְּעֵינָיו רָצִים נְעוּרָיו
וּבָא הָעֶרֶב עֵד לְזִיכְרוֹנוֹתָיו.
צָפִים כִּפְרָחִים עַל הַנְחָלָיו
כִּשחֹק הַצְּהָרָיו כְּיֵט הַעֲרָבָיו.

הַייָּשֻׁב עַל שפַת הַנַּחַל,
בְּלֵילוֹ יִדְרֹךְ כּוֹכָב עַל הֶהָרִים.
צֵל שמְחָה יַבְקִיר עַל רֹאשׁוֹ
פְּרָחִים הַחֲדָשִׁים וְהַמְּבֻשּמִים.

כל הזכויות שמורות
לאלי משעלי  15/6/19