כַּאֲשֶׁר שׁוּב וְשׁוּב
אַתְּ צוֹחֶקֶת לִי בַּפָּנִים
אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי
לְשֵׁם מָה בִּכְלָל
אֲנִי בָּא וּמְשַׁלֵּם
מִמֵּיטַב כַּסְפִּי
לְשֵׁם מָה אֲנִי מַשְׁקִיעַ
אֶת כָּל כֻּלִּי
אֶת כָּל נַפְשִׁי
דָּם, יֶזַע וּדְמָעוֹת

כַּאֲשֶׁר שׁוּב וְשׁוּב
אַתְּ לוֹעֶגֶת לְמֻגְרְעוֹתַי
עוֹש-ָה מִמֶּנִּי קָטֵן מִנְּמַלָּה
שֶׁיּוֹדַעַת לְדַבֵּר רַק עַל עַצְמָהּ

רָחָב עוֹלָמִי כְּעוֹלָם כָּל אָדָם
זוֹעֵק הוּא לַשָּׁמַיִם
שְׁמַע יִשרָאֵל הָשֵׁם אֱלֹהֵינוּ הַשֵּׁם אֶחָד

וְאַתְּ יוֹשֶׁבֶת בְּנוֹחַ עַל הַכִּסֵּא
הֲכִי בְּנוֹחַ בָּעוֹלָם,
חֲצָאִית וְרַגְלַיִם מְשוכָּלוֹת
חֻלְצָה עִם מַחְשוֹף שׁוֹפֵעַ

הִנֵּה מַבָּטִי מִתְאַמֵּץ
כְּאִלּוּ עָלָיו לְהָזִיז הַר שָׁלֵם
שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל
לִמְקוֹמוֹת הַחֲשוּפִים
שֶׁלֹּא לְהָצִיץ לְתוֹךְ גּוּפְךָ
הֶחָשוּף הַפּוֹגְעָנִי הַמִּתְפָּרֵץ הַחוּצָה
וְעַל פָּנַיִךְ מַבַּט תָּמִים
כְּאִלּוּ אֵינְךָ מוּדַעַת
לְדַבֵּר מִכָּל זֶה

בְּתוֹךְ הַפְּרִיצוֹת הַזֹּאת
אֵין לִי מָקוֹם
אֵין לִי זְכוּת לַחֲשוף אֶת עַצְמִי
לֹא, אֵינִי יָכוֹל עוֹד

הַיֹּשֶׁר שֶׁלִּי, הַמּוּסָרִיּוֹת שֶׁלִּי
וּבְרִיאוּתִי הַנַּפְשִׁית
חֲשׁוּבִים לִי יוֹתֵר.


יֵשׁ בְּשִׁיר referance (אֶזְכֹּר-הִתְיַחֲסוּת) לְשִׁירָה
שֶׁל רָחֵל הַמְּשׁוֹרֶרֶת: "רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר
יָדַעְתִּי".