ברוריה קוחנובסקי / שירה גנוזה |
מעין כל חי.
אני מצעידה אותה
בנתיב לא ידעו עיט.
אני מפחדת.
על אגדת ונציה
כבר אומרים שהיא מרקיבה בתעלותיה.
ואיכה תישא?
שהיא לי בפתרון חלומה
כצמר גפן סוכר ורוד
הנמס בפי ילד כלא כלום.
ועל עננים במעופם אומרים
שהם נושאי לא כלום.
ועל צמר גפן קטן
שהוא שמן.
ואיכה תישא?
שהיא רכה כצמר גפן
ויפה כענן.
ואיכה תישא?
שעיט ינקר בענן
ויפצח בחרונו
גרגר צמר גפן שהוא שמן.
ואיכה תישא?
שהיא תצעד בנתיב לא ידעו עיט
אל ערימות ערימות
צמר גפן של לא כלום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|