גברים יסבלו את חכמתך רק אם תשמרי על בטנך שטוחה, כפי
שמחשבותיך היו אמורות להיות. כאשר שני האיברים עגולים, ונפוחים
מרוב תוכן, אזי את בבעיה. לי מעולם לא הייתה הבעיה הזו מכיוון
שחננו אותי הגנים בבטן שרירית, בעלת צורה יפה ושטוחה. ירכי
עגלגלות וכבדות מאוד אך שם גם נמצא מרכז הכובד שלי, שם אני
נקשרת בחבלים לאדמה שלא לעוף מסם המילים, שם נבחנים אהוביי
האמיתיים. בעוד החיים עוברים ועוברים וחולפים וכן הלאה כך גם
גדלה החרדה, והשמחה מהדברים הקטנים. יכולנו לשער בנפשנו שההפך
יקרה, שככל שנבין יותר נחרד פחות אך גם השמחות הפעוטות תהיינה
כבר שחוקות ולא ינידו בפינו ולו ניד של חיוך.

אני חושבת שההבנה יש בה מרגוע רק עד גבול מאוד מסוים שעיקרו
אינו הידע עצמו אלא הניסיון. בידיעה יש מן הכח לעורר חרדה, אך
הניסיון מרגיע. הניסיון מקנה לנו את היציבות שהיא הפונקציה של
האושר. גם אצל הטיילים וחוקרי העולמות. אני טיילתי בכמה יבשות
וגם יציבות שארכה יומיים יש בה מן השלווה. עבורי הטיול הוא
תרגול היציבות תוך כדי התנועה. ניתן לדמות זאת לתנוחה ביוגה,
וההשארות. את אינך מצויה בצורתך הנורמטיבית, של ההליכה, או
הישיבה או הרביצה, שהיא ישיבה מותאמת אישית. ובכל זאת עלייך
לנשום ולחשוב ולהתנהג כאילו נולדת על מנת להימצא בתנוחת הלוחם
למשל. וכך כל ניע הופך להיות טבעי, כל שריר בגוף נועד להיות
פעיל.

אך הניסיון אינו תחליף לידיעה. אף ששהית במקום כבר זמן מה,
ואתה מיודד עם הבריות והצורה בה הם אוכלים את מאכליהם, מוטב
שתדע איזה דבר או שניים על המקום. ידיעה שכזו יכולה ליישב
לעתים את הסתירה הנפוצה של מדוע תרבות מסוימת רואה בעצמה א',
כשבעצם היא ב'. מובן שיש בה הרבה מן הא', אך הצופה מהצד לא
יוכל לעולם להטמע אם ייטפל במחשבותיו רק אל הסתירה. אתן דוגמא
- לולא הייתי לומדת טרם הגעתי את ההסטוריה הסבוכה של דרום
אפריקה ומתיישביה הלבנים, הייתי נותרת תמוהה כל כך מול אהבתם
את מולדתי שלי, ישראל. אך העניין היה כה ברור ומובהק בעיני,
שהתייחסתי אליו בשיוויון נפש, ולא התלהבתי ממנו או בחלתי בו,
פשוט הבנתיו. כאשר ביליתי בחברתם, יכולתי להיות כאחת מהם, שהרי
לא הרמתי גבה על שום סקנדל, ואלוהי השחורים יודע, והלוואי שיש
להם אל, שהסקנדלים היו כחול אשר על שפת הים.

ניתן להשוות פרשייה זו אל הספרים והמציאות כפי שהיא. ספר, גדוש
מחוכם ורווי ידיעות ככל שיהיה, לעולם לא יוכל לשמש תחליף
לניסיון החיים. לא ניתן לאדם מוצא במקרה הזה, החיים אנוסים
לחיות. אך העלעול במספר גדול של כתבים, פרי אהבתם הנכזבת או
מוחם העולה על גדותיו, יכולים לקנות לך שיוויון נפש לגבי מספר
התנהגויות של האדם ותעלומות העולם לפחות. השכל עליון על כולם
מהבחינה הפיסית, ולכן מערימים עלינו מחלות וצרכים שונים, כל
איבר בתורו גועש ומצהיר את חשיבותו. בעיני זוהי מהותה של מחלה.
כשהמח חולה, ובכן זו בעיני הכוליות שזועקת - המכלול! השלם גדול
מחלקו.